‏הצגת רשומות עם תוויות ריח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ריח. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 17 ביוני 2010

ביקורת דאודורנט


מי מאיתנו לא מגדל או מגדלת שערות במהלך החורף ועם בוא הקיץ מורידה אותן? כולנו. את מהפכת חורף 73 קיבלנו כבומרנג בתצורת הבייבי-בום שבא מאוחר יותר לביטוי בעודף חיילים בעורף במלחמת המפרץ הראשונה. וכל זאת להראות לכם כמה טיפוח ואסתטיקה הם ממש כאפקט-פרפר כאוטי שמשק כנפיים קל כעשרים שנה קודם גורם שערה אדירה לאחר מכן. היה זה, כך נדמה לי, ישעיהו ליבוביץ שכתב "יהודונאצים" על כל אותם בלתי מטופחים ומטופחות שמרשים לעצמם להסתובב בחורף בשמלות ומכנסיים ארוכים ולהסתיר את מה שרואים ויודעים רק יודעי חן. כשליבוביץ אמר יהודונאצים הוא ידע על מה הוא מדבר. לייבוביץ', כך מסתבר מדגימת רקמות השוואתית שעשו במכון ויצמן בין מוחו שלו למח של איינשטיין, נושא את כרומוזום Y הידוע לשמצה אשר מדכא טיפוח ומעודד גדילה של שיער. זהו אותו פרד"ס בו דנה המשנה ואותו משק כנפי פרפר כאוטיים שאת אותותיהם אנו מבינים רק היום, כאלפיים שנה ובעזרת המדע המודרני.

את הדאודורנט H2SO4 רכשתי מבעוד מועד ומתוך ידיעה ברורה שהקיץ הזה אני מתחתן ויהי מה. כפי שנאמר לי בחנות התמרוקים של ישראלה הכהן-זביידי, לתכשיר זה יש להתרגל ולהכין את השטח: ראשית המשתמש המתחיל צריך לגדל את שיער בית השחי כדי להגן על הרך. במשיחה ראשונה תחוש בכאב עמום שלאט לאט, בדרך הטבע ואם לא ידועות רגישויות ספציפיות, ילך ויחריף. בימים הראשונים תיווצר כוויה מדרגה שלישית אך אל חשש, בשביל זה יש יוגורט (וכאן שוב אנו חוזרים לחכמת הקדמונים). נקודת המפנה הקלינית מצויה דווקא, תתפלאו, בבדיקת דם שגרתית (מומלץ לאחר שימוש בדאודורנט זה): ההוכחה המשמעותית ליעילות הדאודורנט היא הפסקת פעילות בלוטות הלימפה בבית השחי וחשיפת העצם. מטרד? כמובן שזה מטריד. גם לתלוש שיער זה לא הדבר הכי נעים שיש וללכת עם חזיות בחום והלחות הישראלית זה לא תענוג גדול. אנחנו לא פה בשביל ליהנות.

כעת, כשהגיע הקיץ – ניתן להפסיק להשתמש בדאודורנט ולאפשר לאזור להגליד. ריח הזיעה החמצמץ המוכר לכולנו מבן הזוג כבר לא יהיה שם. הסיבה היא פשוטה: בגלל הכווייה ותהליך הריפוי הממושך של הגלד, מן הסתם אנחנו על כמויות גדולות של אנטיביוטיקה. זה אומר שגם אותם חיידקי סרח שמצויים על העור עוברים שיתוק והכחדה עם הזמן. כך במהלך הקיץ הגלד נרפא, הריח לא קיים ובחורף כבר ניתן להפסיק בטיפול – כי ממילא לובשים הרבה שכבות בגדים והריח נשאר בפנים.

וכאן יש הפתעונת קטנה וחביבה – עם תום החורף תגלי ששום שערה לא צמחה בבית השחי. את מקום אותן שערות גועליות מעטרת צלקת גדולה כעדות לנצחון האדם על החיידק. כשלעצמי חגגתי את הנצחון בקעקוע מקורי של כיתוב ביפנית על הזרוע. בחרתי קעקוע מיוחד שאומר ביפנית: "פוטומאקי אונאגי ביג פלייט" – שבתרגום מילולי אומר "תצלם אדם מקיא או נגיד ביג פלייט" (אני לא זוכר מה פרוש ביג פלייט ביפנית). המשמעות של המשפט העתיק הזה היא ששלום ישרור בעולם כשהאהבה תיכנס לנפש (קרדיט לסאו שו, העובדת הפיליפינית של סבא שלי).

סגרנו מעגל: התחלנו מלייבובץ, עברנו אל המשנה, משם לתורת הכאוס, דרך ביולוגיה וחתמנו בחכמה סינית עתיקה.

H2SO4 – מומלץ לרכישה במחסני כימיקלים או אצל ישראלה הכהן-זביידי, בית לחם.

יום שישי, 11 ביוני 2010

אני בושמולוג

היום רציתי להציג את הרכש החדש שלי בתחום הבשמים האהוב עלי כל כך. את פהשלבוקר של חברת FETOR אפשר להגדיר כקונטר-מרענן. כפי ששמו מרמז מקורו רוסי ועל הבקבוק נכתב באותיות גדולות של טל ומטר אותה מילה בדיוק: зловоние. כך אמרה לי הזבנית המצחקקת. אם לסכם את התחושה של ריחו בשתי מילים אז אגיד שפהשלבוקר הוא לח, נמרץ ומפוקח.


מכירים את הבשמים הפראשיים האלה שמקפיצים את מצב הרוח, מעט חמצמצים ועם לא מעט אלכוהול? אז פהשלבוקר גם חמצמץ קצת אבל יש בו עוד כמה גוונים שהם משהו שונה ואחר. המיוחד בו הוא שבמקביל לשמץ החמצמצות יש גם זכר למתקתקות מיוחדת. משהו שנע בין פתל לריקבון של גופה בטבע. לפהשלבוקר יש בקבוק במראה ייחודי: שקד מודלק. האריזה מהודרת ומשדרת שחיתות ודבר עבירה. את הפשע הקטן הזה רכשתי מתוך תחושת חטא ואודה כי בהרחה ראשונה קיבלתי תחושה של עויינות. שאלתי את המוכרת אם הוא מקולקל והיא חייכה ואמרה שככה זה מגיע. התגובות לבושם היו מגוונות ונעו על מנעד רחב החל מסתם "ריח רע" דרך "ביאוש" ועד "צחנה". "הריח המיוחד מביא אתו משב רוח שמקורו כאילו בא מגל אשפה שיושב בתוך מים מעופשים" אמר סמי ובצדק. וכתוב במקורותינו (בראשית רבה פ"ד) "אמר ראובן: אני בכור ואין הסירחון תלוי אלא בי". ללמדנו כי כל הריחות בריאתם של האל הם ואין בהם אשמה. אחרי הכל, גם כשצדיק מת, אפילו גופו מתחיל להסריח.
בעבור מי לרכוש ולאיזו עת? זו שאלה לא קלה. אני משתדל לגרוב בושם זה בעת שאני יוצא לשחק עם הילדים בגן השעשועים. למה? כי הילדים לא מתלוננים על זה וזו הזדמנות מצוינת לבזוק מנה אחת אפיים מהבושם. את הבושם הזה, שלא כמו בשמים אחרים, אין מקובל לשים על פרקי היד או הצוואר והוא מקבל את מרב ההתבטאות שלו כשהוא מרוסס בבית השחי. הריח נשאר נאמן למקור שעות רבות ויחזיק מעמד גם כמה מקלחות, לכן מומלץ שלא לזרות כמויות גדולות ממנו. מעבר לכך, זהו הבושם היחידי בעולם שיש בו את שלושת הרעלים של לק. כנראה שבשביל פורמולה מנצחת יש לחרוג לפנים משורת הדין ולחשוב מחוץ לקופסה. יש לשמור במקום אפל ועדיף לעטוף עם מעיים של חזיר כדי למזער התחמצנות של האוויר שמסביב לבקבוק.
בשורה תחתונה: מיועד לכאלה שמוכנים לנסות ולא מפחדים לפרוץ את הדרך. נאמר לי שבולמיות יתחברו לריח הקיא שמתנפץ על הפנים בכל פעם שנפתח את שקיק מעיי החזיר שעוטף את הבקבוק. מומלץ? רק למבינים. לא זול! בחינם.

יום רביעי, 26 במאי 2010

על טעם ועל ריח - חמצמץ


אאאאייייי חרא על העיניים שלי. עכשיו שהאב בבית חולים והאם שומרת עליו כבנה יחידה אשר חלה בטוקסיפלזמוזס, שעות רבות מבוקר עד לילה – יש לי את בית ההורים לעצמי. תענוג. תענוג להיות גם עכשיו, בדיוק כמו קודם, תקוע בתוך יחידת הדיור המלוכלכת שאני מטפח ולא לצאת ממנה ורק לגלוש באינטרנט הרוסי שאני מושך מהשכנים ללא ידיעתם, ולהסריח פה עם שני החתולים שלי. ההבדל הוא שאני יודע שאני לבד. נו, נו – כמובן, האב חולה והאם לחוצה וכל זה לא נעים. אני מקווה שיצא מזה בסט שיניים מלא וזוג עיניים רואות כמו גם שאר מערכות הגוף בבריאותן המלאה.

הימים ימי חום כבד ואני, למרות שלפני הרבה שנים קניתי מכספי שלי אשר אהבתי מזגן עילי לעלה ולעלה ואללה הוא אללה, למרות שהוא במצב מצויין ולמרות שעל פניו לא צריכה להיות שום בעיה עקרונית פשוט להדליק אותו – עדין לא הדלקתי אותו. יש שיגידו שזה מקמצנות ויש שיגידו שאולי לא חם לי. אבל האמת, באמת האמת – אני לא משקר בקטע הזה, האמת היא שבשלט של המזגן אין בטריות. וככה, כבר מאז תחילת חודש פברואר שעזבתי את הקיבוץ, עדין לא מצאתי לנכון לטרוח בעניין מציאת בטריות חדשות כדי שאוכל להפעיל את המזגן. ואני לא יכול להגיד שאני סובל. חם, אבל לא מאוד. כשהיה קר היה קריר אבל לא מאוד וממילא זוג תנורי האש המטורפים שלי בצורת צמד חתולי לילה דואגים למצב הפוייקילותרמי שלי.

אז איפה הבעיה ולמה בכלל שאתלונן אם הכל בסדר? ראשית לא בסדר. גם אם אני לא צריך להשתמש במזגן ראוי שאמצא לשלט שלו בטריות. זה בדיוק שניה ובדיוק שקל ורבע לקנות בחנות שליד הבית. שנית גם אם לא חם מאוד בגוף, כשחם קצת אז בית השחי מזיע. ודרורדורנט אני הרי לא שם כבר שנים. מאז שגילינו את אבקת הסודה הזולה והיעילה עשרות מונים מהדרורדורנט עם הריחות שמתנגשים עם הבשמים – לא קנינו יותר דרורדורנטים. נו? אתם שואלים – ומה בכך? או! אז כמו שאני לא הולך לקנות בטריות לשלט ככה אני גם לא קונה באותה הזדמנות ממש אבקת סודה בחנות. אז גם את זה אין כבר מתחילת הקיץ.

אני לפעמים אוהב להתלבש יפה. יש לי קצת בגדים שקניתי לפני חודש חודשיים ואני אוהב לצאת לעיר לקנות שוארמה או פלאפל בחולצה מכופתרת ומכנסיים נאות וחדשות. זה הכיף שלי. עם איש אני לא מדבר ובכל זאת אני מתהלך כטווס. גם לבית החולים לביקור האב הלכתי בחולצה לבנה כשלג ומכופתרת ובמכנסיי 450 השקלים שלי.

אתם מכירים את האנשים האלה שמרחוק נראים מלובשים יפה ועם שיער מסודר ואולי איזה תיק אופנתי אבל אז כשאתם מתישבים לידם באוטובוס הם מסריחים בטרוף מזיעה? או כשאתם מתקרבים אלייהם בטור לקופה בסופר אתם מצמידים את נוזל הרצפות לפנים כמה שיותר כדי למסך את הגהנום שנודף מהם? אז היום הייתי בדיוק ככה. ועדין, גם כשאני כותב עכשיו, ריח מאוד חריף נודף מבית השחי שלי. אותי זה לא מגעיל. ממש לא. להפך. אני מדי פעם מרים את הזרוע (דווקא בשמאל היום הריח היותר קשה) ושואף. אני מוציא אוויר חזק, מרים את היד, שואף מלא הריאות ועוצר את הנשימה. העיניים מתגלגלות בעונג לאחור ואני שוקע בשלווה של האי שקוראים לו דשתי. אחרי כמה שניות יש רק זכרון של הריח ואין כבר טעם להחזיק את האוויר, אבל אני בכל זאת משתדל עוד כמה שניות כדי לדעת שהמולקולות הללו של הצחנה זורמות לי גם בזרם הדם וכשיגמרו את הסיבוב שלהן בתאים ובלב יחזרו שוב לריאות ויפלטו שם שוב דרך קנה הנשימה.

מעניין יהיה לקחת את חברת החיידקים שבבית השחי ולנסות לגדל אותה כקומפלקס חיידקי במצע מיקרוביאלי. צריך לתת שם 37 מעלות חום, מצע של תא עור מתים ולחות ברמה ואיכות של זיעה. אתם חושבים שמארג חיידקי כזה יוכל להפיק את אותו ריח? אתם טועים. ריח כזה לא ניתן לשחזר במעבדה. כי הטבע מופלא ולא ניתן לשחזור מדוייק. אפשר בערך ואפשר ליד. אבל לא כזה בדיוק. וכשאני אמות, ימות איתי גם הריח של בית השחי שלי. ואתם תצטערו ובסוף תמותו גם