אני, החתולים שלי – חבל לכם על הזמן! איזה חמודים. השחורה, קופצת, רצה, משתוללת, מה שאתם רוצים - אבל מה? כשיש לה הזדמנו ובכל הזדמנות, תבוא לשבת עלי חבל על הזמן.
והשני, כפרה עליו איזה חמוד. אין, אין. חתול סוף הדרך, באמת. הרבה אוהבים את החתולים שלהם וכמעט אין אחד שלא יגיד שיש לו חתול סוף, אבל שלי באמת מיוחדים. אין דברים כאלה. הכלב לאומת זאת, פחות. ז"א הוא מגניש והכל אבל הוא לא שאקל כמו החתולים. כבר היו לי כלבים שהיו הרבה יותר חבל"ז ממנו. למרות שרסמי אין על חיות. חיות זה אמריקה. אני גם מבין כל מני חולי נפש שמבחינתם יש מצב לזרום עם הכלב וזאת בתנאי שהכלב זכר. עם נקבה זה יותר חורה לי שבעלים זורמים. כלב, זכר, מעוניין לזרום, אם יש מצב אז חבל על הזמן – תעשו מה בראש.
מבחינתי שירביצו מספר בוקר צהריים וערב. אבל אצלי כולם מעוקרים ומסורסים וככה צריך, אם שואלים אותי. יושבים רגל על רגל, מעשנים חום, מרביצים מספר, אחר כך מעשנים ירוק, אחר כך הולכים לתקוע איזה לאפה ואחרי זה שנץ בקטנה ושוב סוגרים מעגל. בלי כל ה הו-הא. בערב קמים, יוצאים לראות את המי ומי נועצים איזה קוזינה, מורידים בקטנה איזה ואדקעס או ערק, תלוי איך התחיל היום וזהו. פיניטו לה קומדיה. היום פוסט קצר כי אני צריך ללכת לעשות קיבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה